למה החימום שלכם “עמיד בפני מים” עדיין גורם לקצרים?
רוב מכשירי החימום מדגישים את רמת העמידות שלהם – IP55. אך האמת היא שרובם נכשלים באותו מקום בדיוק.
זהו הנקודה שבה חוט החשמל נכנס למעטפת המכשיר. זו נקודה שעלולה לגרום לבעיות. במכשירים שפועלים בטמפרטורות גבוהות, נקודה זו סובלת מאוד. חומרים זולים שמשמשים לחיבור החוטים מתכווצים או נשברים ככל שהמכשיר מתחמם וקורר. כשזה קורה, לחות חודרת לתוך המכשיר, וכך נוצר קצר חשמלי.
החום הוא האויב.
חשבו על כך: ההפרש בטמפרטורה בין רכיב החימום לבין המעטפת החיצונית הוא עצום. אם היצרן משתמש בסיליקון רגיל, הוא מתחיל להיהרס בטמפרטורה של 150°C. הסיליקון מתקשה ונשבר. וכך, החיבורים העמידים בפני מים נהרסים.
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת. אנו משתמשים בחומרים מיוחדים שמתאימים לטמפרטורות גבוהות, כמו פלואורוסיליקון או חומרי אפוקסי. העיקר הוא שחומרים אלו מתרחבים ומתכווצים באותו קצב כמו המעטפת המתכתית. כך לא יהיו פערים, ולא יהיו דליפות.
הכל תלוי באיכות הייצור.
חומרי סיכה רגילים אינם מספיקים להבטחת עמידות IP55 אמיתית. אנו משתמשים בשני שלבים: ראשית, אנו מבצעים חיבור מכני הדוק. לאחר מכן, אנו מחזקים את החיבור באמצעות חומרים כימיים שעמידים בפני חום.
זו שכבת הגנה כפולה. גם אם המעטפת החיצונית נפגעת, החיבורים החשמליים יישארו יבשים.
טיפ אחד: שימו לב לקוטר החוטים. אם החוטים דקים מדי, הם יתחממו. זה יגרום להרס החיבורים מבפנים, והחיבורים העמידים בפני מים לא יהיו יעילים.
כמה דברים שצריך לזכור:
יש כאן סכנה – שימוש בחומרים עמידים יותר גורם לעלייה במסה התרמית בנקודת החיבור. החוטים לא יכולים להתקרר בקלות כמו במערכות שאינן מוגנות. לכן, צריך להיות זהירים בבחירת מסלול החוטים. יש להרחיק את החוטים מהאזורים בהם יש חום גבוה. אם החוטים נמצאים באזורים אלו, החומרים שמגנים עליהם יימסו, וכל ההגנות האלו יהיו חסרות תועלת.