שמירה על בטיחות החומרים בעת שימוש בחימום באמצעות אור אינפרא-אדום ליד חומרים כימיים רגישים
אם אתם מפעילים מפעל לייצור שבבים, אתם יודעים איך זה עובד. יש לכם נורות אינפרא-אדום שפועלות ממש ליד חומרי ניקוי כימיים – חומרים ש, במילים פשוטות, לא אוהבים חום. שימוש בנורה רגילה באזורים אלה פשוט יוצר בעיות.
כדי לפתור את זה, אנו מכסים את הנורה במגן עשוי קוורץ. ניתן לחשוב על זה כעל “קיר פיזי” שמונע מהחום ומהחומרים הכימיים להיפגש זה עם זה.
למה קוורץ?
אנו בוחרים בקוורץ בעל טוהר גבוה מסיבה פשוטה: הוא לא מגיב באופן שלילי כשהטמפרטורה עולה. זכוכית רגילה הייתה נשברת מיד כשהנורה הייתה מתחממת.
המגן העשוי קוורץ משמש כמעין “שומר” לקצוות החשמליים של הנורה ולחוט החשמלי שבתוכה. היתרון האמיתי הוא שהוא מונע את התרחשותם של אירועי “פלאש-או�버”. אם יש דליפה של חומרים כימיים, המגן מונע מהגזים הרגישים להגיע לחלקים החמים ביותר של הנורה. זה לא קשור רק להצלת הציוד, אלא גם למניעת נזקים לכל המתקן כולו.
החסרונות
שום דבר אינו מושלם.
הקוורץ טוב מכיוון שהוא מאפשר לרוב קרינת האינפרא-אדום לעבור דרכו. החום מגיע בדיוק למקום הנכון – על השבב או המשטח שעליו הוא צריך להיות – מבלי שהמגן עצמו יהפוך לתנור.
אך יש ירידה קלה ביעילות. חלק מהחום נלכד בתוך הקיר העשוי זכוכית. זה לא בעיה גדולה. בדרך כלל אנו פשוט מעלים את ההספק של הנורה או משנים את המרחק הפוקלי, כדי שהטמפרטורה תהיה כמו שצריך.
התקנה
עיצבנו את המגנים האלה כך שניתן יהיה להחליף אותם בקלות במגנים הרגילים שיש במפעל. אין צורך לבנות מחדש את כל המתקן.
אך כאן נמצא החיסרון העיקרי: האטמים.
קצוות הצינור העשוי קוורץ חייבים להיות אטומים. אם האטמים לא יעבדו כראוי במהלך החימום והקירור, המגן שלנו יהיה חסר תועלת. אנו משתמשים באטמים מיוחדים כדי למנוע דליפות, אך עדיין צריך לעקוב אחרי זה. עדיף לבדוק את האטמים באופן קבוע, מאשר להתמודד עם תקלות בלתי צפויות.