הסיבה האמיתית שבגללה תנורי החימום באינפרא-אדום העמידים למים נהרסים כל הזמן יש סוד קטן לגבי תנורי החימום באינפרא-אדום העמידים למים: בדרך כלל, הרכיב שנהרס אינו חלק החימום עצמו. ברוב המקרים, מדובר בחיבור החוטים. זה נשמע פשוט, אך למעשה זו בעיה קשה. כשאנו חוסמים את החוטים כדי שמים לא יחדרו, אנו בעצם יוצרים “מלכודת תרמית”.
המאבק בין חום ללחות
חשבו על מה שקורה כשהתנורים האלה נדלקים וכבים. הם נהיים חמים מאוד, ואז הם מתקררים. אם החומר שמשמש לחיסום אינו מותאם לשינויי הטמפרטורה האלה, הוא מתחיל להתכווץ. ואז הוא נשבר. כשנוצרים סדקים קטנים, הלחות יכולה לחדור פנימה. כשמים פוגעים בחוטים השחוקים, נוצרת תהליך של קרבוניזציה. ראיתי זאת קורה כל הזמן במוצרים זולים יותר. החומר המבודד נשרף, ופתאום יש קצר חשמלי. זו לא דרך טובה להתחיל את היום.
למה השיטה “הזולה” לא עובדת
הרבה חנויות משתמשות בחומרי חיסום פשוטים. זה נראה בסדר למשך שבוע, אך זה לא מספיק. אנו עושים זאת בדרך אחרת. אנו משתמשים בתהליך חיסום מרובה שלבים, שמחבר את החומר המבודד למארז הקוורץ או הקרמי. כך החומר המבודד לא יכול להתרחב ולהתכווץ, ובכך לאפשר לאוויר הלח לחדור למערכת החשמלית. אנו גם משתמשים בפלורופולימרים בעלי עמידות גבוהה לחום לצורך ייצור החוטים. הם לא נמסים, והם לא נהיים שבירים כשהתנור פועל. אם אתם משתמשים ב-PVC או סיליקון באיכות נמוכה, החוטים יהפכו לשבירים כבר לאחר מספר מאות שעות. זו רק שאלה של זמן.
כמה דברים שצריך לזכור
יש כמובן תמורה לכך. חיסום טוב יותר גורם לחוטים להיות יותר קשיחים. אי אפשר לכופף את החוטים בזוויות חדות, כמו בחוטים שאינם מחוסמים – אחרת עלולה להיווצר סדק בחומר החיסום. כשאתם עוצבים את המארז, תנו לחוטים מעט מרווח. אך התוצאה שווה את זה. תוכלו להפסיק לדאוג לבעיות חשמליות. התנור שלכם לא יפסיק לעבוד בזמן שהוא נמצא בחדר לח. רק עוד דבר: ודאו שמקור החשמל שלכם מסוגל לעמוד בעומס החשמלי הראשוני כשהתנור נדלק. אחרי זה, אתם בסדר.